הבינה המלאכותית (AI) הפכה למרכיב בלתי נפרד מהטיפול הרפואי המודרני, בכך שהיא מאפשרת ניתוח חכם של נתונים קליניים מורכבים ותומכת בקבלת החלטות רפואיות מבוסות ראיות1. הדיגיטציה המהירה של מערכות הבריאות באמצעות רשומות רפואיות אלקטרוניות, מערכות דימות רפואי, מכשירים לבישים וטכנולוגיות גנומיקה, ייצרה נפחים גדולים של נתונים הטרוגניים הדורשים גישות חישוביות מתקדמות לצורך פרשנות יעילה2.
אלגוריתמים של למידת מכונה (ML) ולמידה עמוקה (DL) הדגימו יכולות מרשימות במיצוי תבניות משמעותיות מתוך מאגרי נתונים רב-ממדיים של שירותי בריאות, ובכך שיפרו את דיוק האבחון, את חיזוי המחלה ואת הערכת תוצאות הטיפול במטופלים3. מודלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) יושמו בהצלחה ברדיולוגיה, פתולוגיה, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, אופתלמולוגיה והתמחויות רפואיות אחרות כדי לסייע לקלינאים בזיהוי מחלות בשלבים מוקדמים יותר ובהמלצה על אסטרטגיות טיפול מותאמות אישית4. טכנולוגיות אלו תרמו גם לאופטימיזציה של זרימת העבודה, להפחתת השונות באבחון ולשיפור בניצול משאבי הבריאות5.
התפתחויות אחרונות בחומרת מחשוב, במחשוב ענן ובמסגרות AI בקוד פתוח האיצו את הפיתוח והפריסה של יישומים חכמים לבריאות6. כתוצאה מכך, AI הפכה לטכנולוגיה מאפשרת מרכזית לרפואה מותאמת אישית ומערכות לתמיכה בקבלת החלטות קליניות7. למרות התקדמויות אלו, האימוץ הנרחב של AI בפרקטיקה קלינית שגרתית נותר מוגבל, מכיוון שדגמים בעלי ביצועים גבוהים רבים מספקים תובנה מועטה לגבי האופן שבו התחזיות שלהם נוצרות8.
מרבית אלגוריתמי הלמידה העמוקה פועלים כמודלים מורכבים של "קופסה שחורה", שבהם תהליך קבלת ההחלטות הפנימי קשה להבנה עבור קלינאים וחוקרים9. למרות שמודלים אלו משיגים לעיתים קרובות ביצועים חיזויים מצוינים, חסרון השקיפות שלהם פוגע באמון המשתמש ומציב אתגרים בתהליכי תיקוף קליני, אישור רגולטורי ובטיחות המטופל10. אנשי מקצוע בתחום הבריאות חייבים להיות מסוגלים לנמק החלטות הנתמכות על ידי בינה מלאכותית לפני שילובן בפרקטיקה קלינית שגרתית, במיוחד בסביבות רפואיות בסיכון גבוה1.
XAI הגיחה כגישה יעילה לשיפור השקיפות והיכולת להסבר (interpretability) של מודלים של למידה מכונה12. במקום להתייחס למודלים של חיזוי כמערכות אטומות, טכניקות של XAI מספקות מידע על המאפיינים, אזורי התמונה או המשתנים הקליניים התורמים לחיזויים בודדים13. הסברים אלו מאפשרים לקלינאים להבין טוב יותר את התנהגות המודל, לזהות הטיות פוטנציאליות ולקבוע אם החלטות שנוצרו על ידי AI עקביות עם ידע רפואי מבוס14.
מספר טכניקות להסברתיות (explainability) הוצגו עבור יישומים בתחום הבריאות. SHapley Additive explanations (SHAP) מודדות את תרומתו של כל מאפיין לניבוי המודל על בסיס תורת המשחקים השיתופית15. Local Interpretable Model-agnostic Explanations (LIME) יוצרות מודל מפושט ומסבירות את הניבויים של מודל "הקופסה השחורה"16. עבור משימות של דימות רפואי המשתמשות במודלים של למידה עמוקה, Gradient-weighted activation maps (Grad-CAM) יוצרות מפות חום המצביעות באופן ויזואלי על אזורי התמונה התורמים להחלטות הסיווג17. השילוב של שיטות אלו שיפר באופן דרמטי את השקיפות של מערכות בינה מלאכותית בתחומי בריאות שונים18.
למרות התשומת הלב הגוברת לשיטות הסביריות (explainability) במסגרות של שירותי בריאות, השימוש בהן נותר מגוון בספרות המקצועית. חוקרים נבדלים לא רק בשימוש באסטרטגיות עיבוד מקדים, אלא גם בתכנון ארכיטקטורת המודל, במדדי ההערכה ואפילו בטכניקות ההסבר19. כמו כן, מאמרים רבים מדווחים על דיוק חיזוי גבוה אך נכשלים במתן הערכה מעמיקה של איכות ההסברים או של יכולת השחזור שלהם20.
שחזוריות היא אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במדעי הבינה המלאכותית (AI) המודרניים. מאמרים רבים אינם חושפים את גרסת התוכנה, סביבת החישוב, צינור העיבוד המקדים (preprocessing pipeline), הגדרות ההיפר-פרמטרים, אתחול הזרע האקראי (random seed) ותצורות החומרה21. בשל כך, חוקרים עצמאיים נכשלים לעיתים קרובות בשחזור תוצאות שפורסמו או באימות השיטות שפורסמו באמצעות מערכי נתונים או פלטפורמות תוכנה אחרות2. היעדר תיעוד מפורט הוא אחד הגורמים המעכבים מחקרי השוואה (benchmarking), מחקר שיתופי ותרגום קליני של מערכות AI23.
בשל אתגרים אלו, מספר ארגונים וסוכנויות רגולטוריות הדגישו את החשיבות של בינה מלאכותית (AI) שקופה, מהימנה וניתנת לשחזור עבור יישומים בתחום הבריאות24. הנחיות הדיווח הקיימות שיפרו את הדיווח המתודולוגי, אך הן מתארות בעיקר מה יש לדווח במקום לספק פרוצדורות ניסיוניות סטנדרטיות שחוקרים יכולים ליישם באופן ישיר25. כתוצאה מכך, נותר צורך בפרוטוקול מקיף המשלב הכנת מערכי נתונים, פיתוח מודלים, ניתוח יכולת הסבר (explainability), הערכה סטטיסטית ופרקטיקות לשחזור, בתוך זרימת עבודה ניסיונית אחת26.
פרוטוקול ניסיוני סטנדרטי מציע מספר יתרונות עבור קהילת ה-AI בתחום הבריאות. יתרה מכך, הוא מקדם עקביות מתודולוגית, מקל על השוואה בין מחקרים עצמאיים, מגביר את השקיפות של ניסויים חישוביים, ומאפשר תיקוף מהימן של תוצאות שפורסמו27. זרימות עבודה סטנדרטיות מסייעות גם לחינוך/הכשרה, למחקר שיתופי ולהערכה רגולטורית באמצעות נהלים מתועדים בבירור שניתן לשחזר אותם במעבדות ובמוסדות בריאות שונים28.
פותח ונבדק פרוטוקול ניסויי הדיר לביצוע אימון והערכה של מודלי AI במערכות בריאות. הפרוטוקול מתווה סטנדרטים להגדרת הסביבה החישובית, עיבוד מקדים של מאגרי נתוני בריאות, פיתוח מודלים של למידת מכונה, יישום שיטות XAI, הערכת ביצועים חיזויים, ביצוע תיקוף סטטיסטי והערכת הדירות29. שילוב של רכיבים אלו למסלול עבודה קוהרנטי צפוי להגביר את השקיפות, האמינות וההדירות של מחקרי AI בתחום הבריאות, וכן לסייע בפיתוח מערכות בריאות חכמות ומהימנות30.